קיבוץ הַחוֹתְרים הינו אחד מהקיבוצים היחידים בישראל אשר יכולים להתגאות בכך שהם ממוקמים ממש על חוף הים. הקיבוץ שוכן בחלקו הצפוני של מישור החוף, סמוך לחיפה ולהר הכרמל, והוא שייך מבחינה מוניציפאלית למועצה האזורית חוף הכרמל.
ראשיתו של הקיבוץ בשנת 1942, בפלוגת עבודה שקבעה משכנה בקריית חיים. בשנת 1948 התיישבו חברי הקבוצה בבתי המושבה הגרמנית הנטושה נויהרדטהוף, כ-5 ק"מ צפונית ליישוב הקבע, אליו עברו בשנת 1952.
הגרעין הראשון הורכב מחברים יוצאי גרמניה וצ'כוסלובקיה אליהם הצטרפו "צברים" מקריית חיים ובהמשך עולים נוספים מדרום אמריקה- תנועת דרור.
שמו של הקיבוץ נובע מן השאיפה לעסוק בדיג ימי, וזה אכן היה אחד ממקורות הפרנסה שלו בשנותיו הראשונות. מקור פרנסה אחר היה כריית זיפזיף, תחום בו עסק הקיבוץ, כנטען, עוד לפני קום מדינת ישראל.
תושבי המקום נהנים משילוב מושלם בין מושב כפרי וציורי, נוף משגע, אוויר צלול וקהילה משפחתית. לכל אלה ניתן כמובן לצרף את קרבתו של הקיבוץ לחיפה ולמרכזי התעסוקה החשובים באזור המפרץ והקריות. בעקבות משבר כלכלי אשר חווה הקיבוץ בשנת 2000, עבר הקיבוץ הפרטה וכיום מדובר בקיבוץ מתחדש.
הקהילה בקיבוץ החותרים בעלת אופי חילוני, מונה כ-700 תושבים אשר מרכיבים פסיפס מרשים של הציבוריות הישראלית. מתגוררים בקיבוץ צברים לצד עולים חדשים ומייסדים לצד צעירים. כמו כן, חיי הקהילה בקיבוץ החותרים ידועים כחיי קהילה תוססים, המשלבים אירועים חברתיים ופעילויות משותפות. לדוגמא, חברי המקום מציינים ביחד את החגים והמועדים בערבים מיוחדים.
